חושך. גשם. גרפיטי. דם. ברקים. רעמים. רוע משתולל ברחובות. איומים להטלת פצצת אטום. כאוס. בלאגן. "מי יציל אותנו?" בוכים האנשים. סופרמן התיישן, באטמן פרש לגמלאות, ספיידרמן נתקע איפשהו על בניין וכל הגיבורי על של פעם כבר פרשו. אבל רגע, לפני הכל, צריכים לחזור קצת אחורה. ארצות הברית, שנת 1985. ברית המועצות מאיימת על ארצות הברית עם נשק גרעיני, הממשלה והאזרחים נמצאים כרגע בכאוס טוטאלי וגיבורי העל מהעבר, שהיו חלק בלתי נפרד בלוחמה האנושית, כבר "לא נמצאים". למעשה, אחד מגיבורי העל של פעם המכונה "הקומיקאי" נרצח בדירתו על ידי אדם אלמוני. רורשאך, גיבור העל היחיד שנשאר פעיל העוטה מסיכה, מחליט לקחת את רצח הקומיקאי תחת חסותו ומגיע למסקנה שקיימת מזימה לרציחת כל גיבורי העל. רורשאך מחליט להזהיר את חבריו גיבורי העל אך אף אחד לא מייחס לכך חשיבות. בהמשך הסרט גיבורי העל מתאחדים ומחליטים להלחם בברית המועצות. הסיפור הולך למקומות של התפכחות, חברות, בגידות, הסתבכויות שונות והצגת מציאות אפלה ביותר.
תראו, אם יכולתי להגדיר את הסרט הזה הייתי אומר שזה "סרט מדהים". כי, לעזאזל, זה סרט מדהים! "השומרים" הוא קוקטייל אפל במיוחד של "הנוקמים", "עיר החטאים" ו"כלבי אשמורת". "הנוקמים" - סיפור על גיבורי על שמתאחדים, "עיר החטאים" - סיטואציות שנראות כאילו לקוחות היישר מן הקומיקס עצמו ואלימות מסוגננת עם המון סדיזם ו"כלבי אשמורת" - שימוש גאוני במוזיקה. הייתי חייב לציין את המוזיקה כי בסרט הזה הבנתי עד כמה חשובה מוזיקה בסרט קומיקס. אז, קודם כל, "השומרים" הוא רחוק שנות אור מבנאליות. רחוק רחוק רחוק רחוק. הוא אפל, הוא סדיסטי, הוא אלים, הוא עוכר שלווה, הוא ביזארי ואנטי מלדורמתיות והפי אנד. אני מוכרח לציין שהוא גם אומנותי במיוחד - קומפוזיציות צילום מדהימות ושימוש מהוקצע מאד ב"סלו מושן" סטייל "מטריקס". במילים אחרות, הייתי מוכן לתלות פריימים מהסרט על הקיר בסלון.
יומן צפייה שלי: בהתחלה "משעמם", מייד אחר כך "חמוד", מייד אחר כך "וואו" ולבסוף "דאמ! וואו!". ככה צריך להיראות סרט קומיקס רבותיי. גיבורי העל הם, למרבית ההפתעה, מנוצחים, והם גם, למרבית ההפתעה, לא מונעים רצח אזרחים ואפילו השתתפו במלחמות רבות כמו וויטנאם ומלחמת העולם השנייה. הם לא מקיפים את כדור הארץ על מנת להחזיר את הזמן לאחור כדיי להציל תושבים חפים מפשע וכן, "המכונית שלהם לפעמים לא מתניעה". יש להם תקלות.
אז, אסכם: "השומרים" סרט קומיקס מדהים, אולי הכי טוב שראיתי. בימוי מאד מהוקצע, שימושים בטכניקות קולנועיות מדהימות, עלילה מרתקת, משחק מאד אמין, הוא לכאורה ריאליסטי (יחסית לסרטי קומיקס אחרים, כן?), הוא אלים, אפל וביזארי, יש לו דיאלוגים חדים כתער, יש בו המון פסיכולוגיה ולא בשקל, הוא מרתק, אין בו שטיקים זולים ות'כלס? הוא חוויה של פעם בחיים. סניידר יצא גאון.
ביקורת לא רעה בכלל, המשך ככה.
השבמחקמחכה בכיליון עיניים לצפות בסרט