יום שני, 6 באוגוסט 2012

שבעה צעדים / OldBoy: ביקורת.


דה סו או הוא אזרח שומר חוק. כלומר, חוץ מזה שהוא משתכר ביום ההולדת של ביתו ונשלח לתחנת המשטרה, הוא בסדר גמור. לאחר התחקיר בתחנת המשטרה דה סו או שוחרר אך מיד לאחר מכן נחטף על ידי אנשים לא מוכרים. הוא מוחזק בחדר סגור במשך 15 שנה ומעביר את זמנו בלהאבק עם הקירות, לנסות לדבר עם חוטפיו ולהעביר ערוצים בטלוויזיה. כשדה סו או שוחרר מהחדר-כלא הוא מחליט, כמובן, לנקום. לנקום בצורה הכי אכזרית שאדם יכול לתאר לעצמו. ותיארתי לעצמי. דה סו או פוגש בחורה יפה בשם מי-דו שמחליטה לעזור לדה סו או למצוא את החוטף ולנקום את נקמתו.

"שבעה צעדים" הוא סרט לא שגרתי. לא שגרתי בעליל אפשר לומר. לא, ואני לא מדבר על השמות ההזוים של הדמויות שנשמעים כמו קודים למשחק.

דבר ראשון: הצילום. המצלמה זזה, נוטה, מסתובבת, מתרוממת, נוחתת, מתקרבת ומתרחקת באופן הכי לא צפוי שאפשר. האם זה טוב? תחליטו אתם. לדעתי זה מצויין והכניס אותי לטרנס של הסרט.

דבר שני: עלילה. נכון, אין שום דבר רע בסרט נקמה, אני מדבר בעיקר על המניע לחטיפה. מי שראה יבין. בדרך כלל המניע בסרטי נקמה זה "אתה... רצחת את אבא שלי! אני אהרוג אותך!", אבל, כפי שאמרתי. לא כאן.

דבר שלישי: קצב התפתחות העלילה. בסרטי נקמה בנאלים קצב ההתפחות הולך ככה, בדרך כלל: קרה איזה שהוא מקרה. רצח אב או אם או חבר, שיהיה. המקרה הזה קשור לגיבור הסרט, לרוב כשהוא היה קטן. עובר זמן. גיבור הסרט מתבגר והסרט מתמקד במסע נקמה שלו. הנקמה, לרוב, מתרחשת בסוף הסרט, כשרוב הסרט הגיבור עסוק בלחפש עבור מי לנקום. אבל... לא כאן. רוב הסרט דווקא מתעסק בחקירת המניע לחטיפה. ואני מתנצל שאני לא מפסיק להשוות אותו לסרטי נקמה אחרים.  

"שבעה צעדים" הוא, בין היתר, סרט שמכיל אלימות גראפית לא קלה לצפייה. הסצנות שם עקובות מדם וסביר להניח שחלקכם יסגרו את הסרט באמצעו או בהתחלתו. לי באופן אישי לא קשה לצפות בסצנות חולניות, אבל אם אתם סובלים מפחד מהדברים האלו - תתרחקו ותחסכו לעצמכם סיוטי לילה מיותרים.

אני לא מאמין שאני אומר את זה, אך "שבעה צעדים" הוא סרט מדליק. כן כן, מדליק. סצנות הקרב שלו מדליקות אותי כל פעם מחדש בעיקר בגלל צורת העשייה שלהן. קודם כל, יחסית לסצנות קרב, הן מאד מאד ריאליסטיות. אדם אחד לא יכול להלחם נגד 30 אנשים מבלי להפצע, עשו לי טובה. זה לא מטריקס. דבר שני, המוזיקה. סצנות הקרב מלוות במוזיקה, מה שיוצר את הקומפלקט המושלם לסצנת קרב מושלמת. קחו דוגמה (מכיל ספויילרים לסרט): http://www.youtube.com/watch?v=eRBwvIX7Sao.  ובכללי, אני חושב שהסאונדטראק של "שבעה צעדים" הוא אחד הטובים ששמעתי אם לא הכי טוב.  

איכות המשחק ב"שבעה צעדים" טובה מאד. אולי אפילו מצויינת. משחק נדיר של השחקן הראשי.. מה שמו... מין סיק צ'אוי. קאסט מאד ייחודי. 

לסיכום (תמיד אני מתבאס כשאני מגיע לשורה הזו..): "שבעה צעדים", או בשמו השגור בפי העם "אולדבוי", הוא סרט אדיר בכל הבחינות. וויזואלית, צילומית, עלילתית, איכות משחק, מוזיקאלית, אומנותית, איכותית וחולנית. אם אתם אוהבים סרטי נקמה, קונג פו או סתם להתפנק על עוד סרט זר ואיכותי, אל תפספסו את "אולדבוי" בשום פנים ואופן. אחד הסרטים הטובים שראיתי. 

6 תגובות:

  1. זה סרט ענק . אני ממש אהבתי אותו אפילו שהוא מבאס וקשה . הוא מקום 4 אצלי ... ביקורת חמודה כי יש לך יותר מעניינות .
    וזוויות הצילום בעיני הם פאק גדול ,למה לא עשו אותם נורמלי ?

    השבמחק
    תשובות
    1. זה בדיוק מה שמיוחד, שזוויות הצילום לא נורמאליות ובנאליות. אני מאד נהנתי מהצילום.
      וכמו שכתבתי בביקורת, הסרט הוא יוצא דופן. כולו.

      מחק
    2. הוא לא עד כדי כך יוצא דופן אבל זוויות הצילום בו הם משהו מוזר.
      לדעתי הוא היה הרבה יותר טוב אם היו מעצבים אותו בצורה שונה ואולי טיפה הוליוודית, מה שהולכים לעשות בשנים הבאות לפי מה ששמעתי.
      והסוף שלו פשוט צועק יצירת מופת

      מחק
    3. לדעתי זה שהוא עשוי בצורה כזו אנטי הוליוודית זה מה שמקפיץ אותו כמה רמות מעל.
      והצילום מטורף!

      ד"א, לא מאמין שהאמריקאים עושים לו ריימיק...

      מחק
  2. הסרט הכי טוב בעולם
    מקום 5 אצלי
    ביקורת מצויייייייננננת

    השבמחק