לצערי (או לשמחתי), הציעו לי הצעה שאי אפשר לסרב לה: לכתוב ביקורת על "הסנדק". ודוגרי, אין לי מושג למה לא עשיתי זאת קודם לכן. הרי מדובר פה בסרט כל כך משפיע שאין אדם ברחוב שלא ידע לזהות את ה-I`ll make him an offer he can`t refuse. DON` WORRY של דון קורליאונה. ובכלל, הוא אחד הסרטים האהובים עליי וראיתי אותו אולי עשרות פעמים. ובכלל, אני מת על סרטי פשע. ובכלל, למה לעזאזל שמישהו ירצה להמשיך לקרוא את הביקורת אחרי שאמרתי שהוא אחד האהובים עליי?!
אבל בואו לא נפתח פה לשטן ואני פשוט אתחיל להגיד את מה שיש לי על הסרט הזה. דבר ראשון, "הסנדק" הוא סרט שלא מתיישן. הזמן לא עובד עליו. עובדה, הוא יצא בשנות השבעים ועדיין אנשים מעריצים את הגדולה שלו ומחייכים חיוך זחוח כשמזהים מחווה או משפט שלקוח ממנו בסרטים שונים. "בעוד כמה שנים 'הסנדק' זה בערך נקודת המפגש בין הכי פופולארי להכי טוב", אומר יהודה נוריאל ואני מסכים איתו. כי מה לעשות, זה סרט אקספרסיבי שהמודרניות והחדשנות בו לעולם לא תיפסק. בואו נגיד שאם יהיה קונצנזוס בעשורים הקרבים זה ללא ספק ילך ל"סנדק".
שנות הארבעים. דון "הצעה שלא יוכל לסרב לה" קורליאונה עומד בראש משפחת פשע איטלקית, ולא רק: מסתבר שדון קורליאונה נחשב ה-דון ה-גדול מ-כולם בעולם התחתון. כולם מכנים אותו "הסנדק" ורבים באים אליו על מנת שיעשה להם צדק או ינקום נקמת דם. הסצנה הראשונה מסבירה מבין השורות מדוע צריך ארגון פשע במקום שיש משטרה ובית משפט, שלכאורה הם אלו שמבצעים את הצדק. הסרט מגולל בעיקר את הדילמה של מייקל קורליאונה, בנו של הדון: האם להצטרף לעסקי הפשע או לא?... מייקל הוא "אזרח שומר חוק", פשוטו כמשמעו: הוא שירת בצבא, הוא משלם מיסים והוא לא עוקף בתורים. אך מישהו חייב להמשיך את השושלת. לא ארחיב על הסרט כי זו תהיה טעות מרה.
דאמ איט. איך להתחיל?! טוב, אוקיי. אז כמו בכל סרט - הכל עניין של התחברות והשקפת עולם של הצופה. ישנם אנשים שהאקספוזיצייה האיטית הזו של "הסנדק" לא תתאים להם ואני יכול להבין זאת לגמרי, כי "הסנדק" הוא ההפך הגמור מסרט מהיר. הוא איטי ואפילו יש רגעים שהוא דיי מייגע ודורש ריכוז ברמה יותר גבוהה מברגיל. הוא לא משעמם אך דרוש ריכוז. ומנגד, כמובן, ישנם אנשים שימצאו את הדרך באמת לאהוב את הקלאסיקה הזו ולהתחבר אליה בדרך משלהם. כמוני. אבל עדיין אני חושב שמעטים האנשים שימצאו את "הסנדק" כמשעמם או חסר תכלית.
"הסנדק" שינה המון בקולנוע. המון. אלה מכם שאוהבים סרטי פשע וראו הרבה מהם (כמוני) ישימו לב לחדשנות שהביא איתו "הסנדק", בין אם לעולם התחתון של הקולנוע ובין אם לעולם הקולנוע בכלל. השאלה הגדולה שאפשר לשאול על "הסנדק", או אפשר לשאול על כל סרט פולחן קלאסי, היא "מה יש בו שהוא זכה לכל כך הרבה הערכה?". אז קודם כל, תגידו מה שתגידו, הדמויות ב"הסנדק" מעוצבות ובנויות בצורה ריאלית ומעוררת השראה. במיוחד עם טכניקת הטלת הצללים על פניהם שקופולה עשה המון. מרלון ברנדו נתן ביצוע מאד מיוחד והאיפור היה משכנע עד מאד. הויזואליות ב"סנדק" גם היא השפיעה המון, זוויות צילום חדשות שעוד לא ראו וטכניקות צילום שמצליחות להדהים אותי כל פעם.
תמיד כשכותבים ביקורת על סרט פורץ דרך מתוך טרילוגייה, בלתי אפשר להתחמק מהצורך להגיד האם הוא ה"טוב ביותר" לדעתך. אז... לדעתי, החלק הראשון הוא הטוב ביותר מבין כולם. הוא זה שהביא את החדשנות, את הניאונסים, את המבנה הקלאסי, את זווית הצילום, את הטלת הצללים המיוחדת ורמת המשחק הגבוהה שאחר כך באמת היו חלק מרכזי בטרילוגייה.
לסיכום: הסרט לעולם לא יתיישן. הוא משדר מודרניות בכל צפייה וצפייה, הוא פורץ דרך וייחודי מאד, הוא בנה המון תשתיות קולנועיות והביא לעולם המון טכניקות שהפכו אחר כך להכרחיות, הוא ריאלי והוא מחזיק על כתפיו מסע לא קל: סרט כל כך נחשב שנבדק שוב ושוב עם ציפיות. אבל אני עדיין חושב, ומשוכנע בכך, שגם אם אתם לא אוהבים סרטים ארוכים הצפייה ב"סנדק" היא חובה. ואם אתם לא צופים, אני אציע לכם הצעה שלא ניתן לסרב לה. תחליטו אתם.
ביקורת מדהימה, לא החסרת שום פרט, קראתי אותה 3 פעמים מרוב שהיא טובה, ותודה.
השבמחקביקורת מצוינת. אחת הטובות שלך! כל הכבוד!
השבמחק